כאשר אנו מדברים על המין המכונה Atractaspis engaddensis, אנו עוסקים באחד הזוחלים המרתקים והמסוכנים ביותר הקיימים באזורנו. למרות שרבים נוטים להתבלבל בשמו ולכנותו בטעות זעמן שחור (שהוא מין אחר לחלוטין ואינו ארסי), המין המדובר מוכר בספרות המקצועית תחת השם שרף עין גדי. בניגוד לרוב המינים המוכרים לנו אשר פעילים על פני הקרקע או על עצים, זוחל זה התאים את עצמו לחלוטין לחיים תת קרקעיים.
אורח חייו הייחודי הופך את המפגש עמו לנדיר יחסית, אך כאשר מפגש כזה אכן מתרחש, הוא בדרך כלל מפתיע ומסוכן. הוא מצוי בדרך כלל תחת אבנים גדולות, בתוך סדקים עמוקים באדמה או באזורי חפירות. פעמים רבות תושבים נתקלים בו במהלך עבודות גינון עמוקות, יישור שטח או בניית תשתיות חדשות סביב הבית.
הזיהוי הראשוני הוא קריטי לשמירה על בטיחותכם. מדובר בזוחל בעל מראה מובהק המותאם לחפירה וחיים בחושך. גופו גלילי, דק יחסית, וצבעו נע בין חום כהה מאוד לשחור מבריק ואחיד ללא דוגמאות או כתמים. ראשו קטן במיוחד ואינו מובדל בצורה ברורה מהצוואר, מה שמקשה מאוד על מציאת נקודת אחיזה בטוחה עבור מי שאינו איש מקצוע.
אחד המאפיינים המעניינים ביותר שלו הוא העיניים הזעירות. מכיוון שהוא מבלה את מרבית חייו במחילות חשוכות, חוש הראייה שלו מנוון למדי והוא מסתמך בעיקר על חוש הריח ויכולת קליטת תנודות וזעזועים בקרקע. עובדה זו הופכת אותו לרגיש מאוד לצעדים של בני אדם המתקרבים אליו.
מיתוס נפוץ מאוד בקרב הציבור הרחב הוא שהזוחל הזה עוקץ באמצעות זנבו. מדובר בטעות אופטית ובתפיסה שגויה שנובעת מהאנטומיה שלו. בקצה זנבו קיים קשקש קשה ונוקשה דמוי קוץ. תפקידו של קוץ זה אינו להעביר ארס אלא לשמש כעוגן המסייע לו לדחוף את עצמו קדימה בתוך האדמה הקשה. עם זאת, כאשר הוא מרגיש מאוים הוא נוטה להתפתל ולדחוף את הזנב הנוקשה לעבר התוקף, מה שמרגיש כמו דקירה ומוביל לאמונה השגויה שמדובר בעקיצה.
הסיבה המרכזית בגינה נדרשת מיומנות עצומה בהתמודדות עם מין זה קשורה למבנה הלסת והשיניים שלו. ברוב המינים הארסיים שיני הארס ממוקמות בקדמת הלסת העליונה ודורשות פתיחה רחבה של הפה והכשה קדימה. אצל המין התת קרקעי הזה האבולוציה יצרה פתרון שונה לחלוטין המותאם לציד במחילות צרות.
שיני הארס שלו ארוכות במיוחד ופונות לאחור. כאשר הוא תוקף הוא אינו צריך לפתוח את פיו לרווחה. הוא מסוגל לשלוף את שן הארס מצדו של הפה ולהכיש הצידה בתנועה מהירה ובלתי צפויה. המשמעות הקריטית של עובדה זו היא שכל ניסיון לתפוס אותו מאחורי הראש, שיטה שעובדת עם מינים אחרים, תסתיים בוודאות בהכשה ישירה לאצבעותיו של האדם האוחז בו.
הארס של מין זה נחשב לאחד הרעילים והמסוכנים באזורנו. בניגוד לארס של צפעים הפוגע בעיקר במערכת הדם וגורם לנפיחות ודימומים, הארס של המין המדובר (Atractaspis) מכיל רעלנים קרדיוטוקסיים רבי עוצמה הפוגעים ישירות בפעילות שריר הלב. הכשה עלולה להוביל להפרעות קצב חמורות, צניחת לחץ דם, חולשה כללית ובמקרים קיצוניים לקריסת מערכות הדורשת התערבות רפואית מיידית והחייאה.
כל דקה קובעת כאשר מדובר בהכשה של זוחל ארסי מסוג זה. פאניקה ופעולות שגויות עלולות להאיץ את התפשטות הארס בגוף ולגרום לנזק בלתי הפיך. מומלץ תמיד להיות מוכנים ולדעת מראש על טיפול בהכשת נחש כדי לפעול בקור רוח.
על פי הנחיות משרד הבריאות, הפעולה הראשונה והחשובה ביותר היא הרחקת הנפגע מהאזור המסוכן והזעקת צוות רפואי באופן מיידי. יש לדאוג למנוחה מוחלטת של הנפגע כדי להאט את זרימת הדם ופיזור הארס. אם ניתן יש לצלם את הזוחל ממרחק בטוח כדי לאפשר לצוות הרפואי לזהות את המין המדויק ולהתאים את הטיפול, אך אין לנסות לרדוף אחריו או ללכוד אותו בשום פנים ואופן.
| פעולות מותרות (עשה) | פעולות מסוכנות (אל תעשה) |
|---|---|
| הזעקת אמבולנס (101) באופן מיידי | אל תנסו למצוץ את הארס מהפצע |
| השכבת הנפגע והרגעתו | אל תניחו חסם עורקים או תחבושת לוחצת |
| קיבוע הגפה המוכשת למניעת תנועה | אל תחתכו את אזור ההכשה בסכין |
| צילום הזוחל ממרחק בטוח (אם אפשר) | אל תניחו קרח על אזור ההכשה |
| הסרת טבעות ותכשיטים מהגפה המוכשת | אל תתנו לנפגע לשתות אלכוהול או קפאין |
לאור הסכנות הרבות שפורטו, ברור לחלוטין שניסיון התמודדות עצמאי הוא בגדר סכנת חיים. קריאה לאיש מקצוע מיומן המוגדר כמדביר מוסמך או לוכד מורשה מטעם רשות הטבע והגנים היא חובה חוקית ובטיחותית. לוכד מנוסה מכיר את דפוסי ההתנהגות של מין זה ויודע כיצד לגשת אליו במינימום פרובוקציה.
התהליך מתחיל בסריקה קפדנית של השטח. מכיוון שמדובר בזוחל מתחפר, הלוכד יחפש סימנים למחילות טריות, אדמה תחוחה או סדקים סביב יסודות המבנה. לאחר איתור המיקום המדויק, הלוכד ישתמש בציוד ייעודי הכולל מלקחיים ארוכים במיוחד המאפשרים אחיזה רכה אך יציבה בגוף הזוחל, תוך שמירה על מרחק משמעותי מאזור הראש למניעת הכשה צידית.
חלק מתהליך העבודה של לוכד נחשים מקצועי כולל את הכנסת הזוחל לתוך מיכל קשיח ואטום, נועל היטב, המבטיח שלא תהיה כל אפשרות לבריחה במהלך השינוע. לאחר הלכידה, הזוחל מועבר לאזור מחיה מרוחק המאושר על ידי הרשויות, שם הוא יכול להמשיך בחייו ללא סכנה לציבור.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם סכנות היא למנוע אותן מראש. למרות שלא ניתן להבטיח במאה אחוזים שזוחל לא יגיע לשטחכם, ישנן פעולות רבות שניתן לבצע כדי להפוך את סביבת הבית לפחות אטרקטיבית עבורם. מינים תת קרקעיים מחפשים שני דברים עיקריים מקומות מסתור חשוכים ולחים, ומקורות מזון כמו מכרסמים ולטאות.
תחזוקת גינה שוטפת היא קו ההגנה הראשון שלכם. הקפידו על איסוף ופינוי של ערימות גזם, קרשים מצטברים ואבנים גדולות שמונחות על הקרקע תקופה ארוכה. אלו בדיוק המקומות שבהם הזוחל ישמח להתחפר ולהקים את ביתו. בנוסף הקפידו על כיסוח דשא תדיר החושף את הקרקע לשמש ומקטין את רמות הלחות.
נקודה קריטית נוספת היא איטום סדקים וחורים בחומות הבית וסביב צנרת חודרת. זוחלים אלו מסוגלים להידחק דרך מרווחים צרים מאוד. כמו כן הדברת מכרסמים וטיפול מונע נגד עכברים וחולדות ירחיקו את מקור המזון העיקרי של הזוחלים, מה שיגרום להם לחפש שטחי ציד במקומות אחרים הרחק מביתכם.
הטבע הארץ ישראלי עשיר בחיות בר מרתקות, אך חלקן דורשות מאיתנו משנה זהירות ויראת כבוד. המין התת קרקעי שסקרנו הוא דוגמה מובהקת ליצור שהתפתח בצורה ייחודית, אשר כל ניסיון לחזות את פעולותיו בכלים של הגיון פשוט עלול להסתיים באסון. מנגנון ההכשה הצידי, הארס הלבבי החזק וההסוואה המצוינת שלו באדמה מחייבים גישה מקצועית בלבד.
אם קיים ספק קל שבקלים לגבי זהותו של זוחל שמצאתם בסביבת הבית, ההנחיה היא חד משמעית להניח למומחים לעשות את עבודתם. שמרו על סביבה נקייה מגזם, אטמו חריצים והכירו את דרכי הפעולה בשעת חירום. בסופו של דבר, הזמנת איש מקצוע תבטיח פתרון מהיר, חוקי והכי חשוב בטוח לחלוטין עבורכם ועבור בני משפחתכם.
