


ארץ ישראל התברכה במגוון רחב של מיני עקרבים כאשר אחד הבולטים והנפוצים שבהם הוא העקרב השחור הידוע בספרות המקצועית בשמו עביד שחור (Scorpio maurus). עקרב זה נפוץ כמעט בכל חלקי הארץ מהצפון הירוק ועד לאזורי הנגב הצחיחים. הוא מעדיף אדמות כבדות בהן הוא יכול לחפור את מחילותיו אך ניתן למצוא אותו גם באזורים סלעיים ובקרבת מגורי אדם.
רבים נוטים להיבהל ממראהו בשל צבעו הכהה והמבריק, אולם בעולם העקרבים קיים כלל אצבע חשוב (אם כי יש לו חריגים). ככל שהצבתות עבות וגדולות יותר והזנב דק יותר כך העקרב מסתמך יותר על כוחו הפיזי לציד ופחות על הארס שלו. העביד השחור מתאים בדיוק לתיאור זה. הוא מצויד בצבתות רחבות וחזקות מאוד המשמשות אותו לתפיסת הטרף ולחפירת מחילות ואילו זנבו דק יחסית. זאת בניגוד גמור לעקרב הצהוב (העקצן הצהוב) שלו צבתות דקיקות וזנב עבה המכיל ארס קטלני.
אורכו של העקרב השחור נע בדרך כלל בין חמישה לשמונה סנטימטרים. צבעו משתנה מחום כהה מאוד ועד לשחור עמוק ומבריק, בהתאם לאזור המחיה ולגילו. גופו בנוי משלושה חלקים עיקריים. ראש חזה, בטן קדמית ובטן אחורית המסתיימת בעוקץ. חשוב לציין כי בשל צבעו הוא עלול להיות מבלבל עם מינים אחרים של עקרבים שחורים המסוכנים יותר (כמו הקטלן עב הזנב) ולכן תמיד מומלץ להתייחס לכל עקרב בזהירות הראויה.
העקרב מצויד בשמונה רגלי הליכה ובזוג בחנינים גדולים שהתפתחו לצבתות המרשימות שלו. בקצה זנבו ממוקמת בלוטת הארס והעוקץ עצמו. לעקרבים יש עיניים פשוטות המאפשרות להם להבחין בין אור לחושך אך הם מסתמכים בעיקר על שערות חישה זעירות הפזורות על גופם וקולטות תנודות עדינות בקרקע ובאוויר. יכולת זו מסייעת להם לאתר טרף ולהתחמק מטורפים פוטנציאליים בחושך המוחלט.
העקרב השחור הוא יצור מתבודד ופעיל לילה מובהק. במהלך שעות היום החמות הוא מסתתר מתחת לאבנים גדולות, בסדקים עמוקים באדמה, תחת קליפות עצים או בתוך מחילות שהוא חופר בעצמו. יכולת החפירה שלו מרשימה במיוחד. בעזרת צבתותיו החזקות הוא מסוגל לחפור מחילות אלכסוניות שעומקן יכול להגיע לעיתים עד לשישים או שבעים סנטימטרים אל מתחת לפני הקרקע, שם הוא נהנה מטמפרטורה יציבה ולחות גבוהה המגנה עליו מפני התייבשות.
מבחינה תזונתית העקרב הוא טורף אופורטוניסט. הוא ניזון ממגוון רחב של חרקים, עכבישים, נדלים ואפילו עקרבים אחרים הקטנים ממנו. כאשר יורד הלילה הוא יוצא ממקום המסתור שלו וממתין לטרף שיחלוף על פניו. ברגע שחרק מתקרב הוא מזנק קדימה לוכד אותו בצבתותיו החזקות ובמידת הצורך משתמש בעוקץ שלו כדי לשתק את הטרף לפני תחילת האכילה. התזונה הזו הופכת אותו למעשה למדביר ביולוגי טבעי בסביבה הפתוחה אך כמובן שאיש אינו מעוניין בו כשותף לדירה.
ככלל העקרבים אינם מחפשים את חברת בני האדם. חדירתם לבתים מתרחשת לרוב בטעות או עקב שינויים סביבתיים. בחודשי הקיץ החמים במיוחד כאשר מקורות המים מתייבשים והקרקע מתחממת מדי הם מחפשים מקומות קרירים ולחים יותר וכך מוצאים את דרכם פנימה דרך סדקים בקירות מתחת לדלתות או דרך חלונות פתוחים. סיבה נוספת היא עבודות פיתוח וחקלאות באזור המגורים אשר הורסות את בתי הגידול הטבעיים שלהם ומאלצות אותם לחפש מחסה חלופי בקרבת מבנים.
החשש מפני עקרבים טבוע בנו עמוקות ויש לכך סיבה טובה. עם זאת חשוב לעשות סדר ולדעת להבחין בין רמות הסיכון השונות. כפי שהוזכר קודם הארס של העביד השחור נועד בעיקר לשיתוק חרקים קטנים ופחות להתגוננות מפני יונקים גדולים. עקיצתו של עקרב שחור תכאב מאוד. התחושה מתוארת לרוב כצריבה עזה המזכירה עקיצת דבורה או צרעה חזקה במיוחד המלווה באדמומיות ונפיחות מקומית. עבור אדם מבוגר ובריא העקיצה אינה מסכנת חיים בדרך כלל ותעבור לאחר מספר שעות של אי נוחות.
הסכנה האמיתית קיימת כאשר מדובר באוכלוסיות רגישות. תינוקות, ילדים קטנים שמשקל גופם נמוך, קשישים או אנשים בעלי אלרגיה לארס חרקים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תגובה מערכתית חריפה (אנפילקסיס). במקרים נדירים אלו עשויה להתפתח מצוקה נשימתית, ירידה בלחץ הדם וסכנת חיים של ממש ולכן אין להקל ראש בשום עקיצה.
כדי להמחיש את ההבדלים בצורה הברורה ביותר בנינו עבורכם טבלה המשווה בין העקרב השחור הנפוץ (עביד שחור) לבין העקרב הצהוב המסוכן (עקצן צהוב).
| מאפיין להשוואה | עקרב שחור (עביד שחור) | עקרב צהוב (עקצן צהוב) |
|---|---|---|
| צבע כללי | חום כהה עד שחור מבריק | צהוב בהיר עד חום חיוור |
| מבנה צבתות | עבות, שריריות ורחבות מאוד | דקות וארוכות מאוד |
| עובי הזנב | דק יחסית לגוף | עבה משמעותית וחזק |
| סביבת מחיה מועדפת | אדמות כבדות לחפירה, תחת אבנים | אזורים סלעיים, מחילות נטושות, סדקים |
| רמת סכנה לאדם | נמוכה (כואב אך לרוב אינו קטלני) | גבוהה ביותר (סכנת חיים ממשית) |
אם חלילה התרחשה עקיצה הדבר החשוב ביותר הוא לפעול בקור רוח. פאניקה גורמת לעלייה בדופק ולהאצת זרימת הדם מה שעלול לפזר את הארס מהר יותר בגוף. על פי ההנחיות המקובלות של גופי ההצלה בישראל כגון מגן דוד אדום יש לפעול על פי השלבים הבאים.
חשוב להדגיש מה אסור לעשות. בשום פנים ואופן אין לחתוך את מקום העקיצה, אין לנסות למצוץ את הארס ואין להניח חסם עורקים. פעולות אלו הוכחו כמזיקות ועלולות להחמיר את מצב הנפגע משמעותית.
הדברת עקרבים שונה במהותה מהדברת מזיקים רגילים כמו נמלים או תיקנים. לעקרבים יש שריון כיטין עבה במיוחד המגן עליהם מפני חדירת חומרים כימיים והם הולכים כשהגחון שלהם מורם מהקרקע כך שהם בקושי באים במגע עם חומרי הדברה המרוססים על הרצפה. בנוסף הם מסוגלים להסתגר במחילותיהם חודשים ארוכים מבלי לאכול מה שמקשה על פגיעה בהם.
הדברה יעילה מחייבת ידע וניסיון ואינה מסתכמת בריסוס אקראי של הגינה. מדביר מוסמך יתחיל תמיד בסריקה יסודית של השטח. המטרה היא לאתר את מקומות המסתור הפוטנציאליים כגון ערימות פסולת בניין, גזעי עצים, בלוקים ישנים וסדקים בחומות. לעיתים המדביר יבצע את הסריקה בשעות הערב תוך שימוש בפנס אולטרה סגול (UV) הגורם לשריון העקרב לזהור בצבע ירקרק וכך ניתן לאתר אותם בקלות בחשכה.
החומרים בהם משתמשים כיום הם בעיקר חומרי הדברה מיקרוקפסולריים. בחומרים אלו הרעלן פעיל ועטוף בתוך קפסולות זעירות מפלסטיק או פולימר. כאשר העקרב דורך על הקפסולות הללו הן נדבקות לרגליו ולשריונו. במהלך תנועתו או כאשר הוא מנקה את עצמו הקפסולות נשברות והרעל חודר לגופו וקוטל אותו. יתרון נוסף של שיטה זו הוא העמידות הגבוהה של החומר לתנאי חוץ כגון שמש ישירה ורטיבות כך שהוא נשאר פעיל בשטח לאורך זמן.
החלק החשוב ביותר בטיפול לאורך זמן הוא הפיכת סביבת המגורים שלכם לבלתי אטרקטיבית עבור העקרבים. גם ההדברה המקצועית והטובה ביותר שתמצאו דרך מדבירים מומלצים לא תחזיק מעמד אם החצר שלכם תמשיך לספק לעקרבים תנאי מחיה מושלמים. פעולות המניעה דורשות מעט השקעה אך משתלמות מאוד לטווח הארוך.
העקרב השחור הוא חלק בלתי נפרד מהטבע הישראלי ומהווה חוליה חשובה במערכת האקולוגית כמדביר טבעי של חרקים אחרים. יחד עם זאת מקומו אינו בתוך הבתים שלנו או בגינות בהן משחקים ילדינו. הקפדה על סדר וניקיון בחצר החזקת השטח פנוי ממקומות מסתור ואטימה נכונה של המבנה הם קווי ההגנה הראשונים שלכם.
במידה ואתם מזהים פעילות קבועה של עקרבים בסביבתכם מומלץ לא לקחת סיכונים ולהזמין שירות הדברה מקצועי. שימוש בחומרים הייעודיים והטכנולוגיה המיקרוקפסולרית מבטיח פגיעה מדויקת במזיק ושמירה על בטיחות בני הבית וחיות המחמד. זכרו תמיד במקרה של עקיצה יש לפעול בקור רוח ולפנות לקבלת טיפול רפואי ללא דיחוי.