נמלת האש ממשפחת הסולנופסיס (Solenopsis) הפכה בשנים האחרונות לאחד המזיקים המטרידים ביותר בסביבה העירונית והכפרית כאחד. מדובר בזן פולש שהגיע לישראל והתפשט במהירות חסרת תקדים. בניגוד לנמלים שחורות רגילות שכולנו מכירים העוסקות בעיקר באיסוף פירורי מזון במטבח, נמלה זו מהווה מטרד פיזי כואב במיוחד המגביל את היכולת שלנו ליהנות מהגינה הפרטית או מהמדשאות הציבוריות.
הצעד הראשון בדרך לפתרון הבעיה הוא זיהוי ודאי. מבחינה חזותית מדובר בחרק זעיר מאוד. אורך גופה של הפועלת נע בין מילימטר אחד לשני מילימטרים בלבד. צבעה הייחודי הוא סימן ההיכר המובהק ביותר שלה צבע אדום חום בוהק בגוון נחושת הניכר במיוחד באור שמש. למרות גודלה הזעיר היא מפצה על כך באגרסיביות רבה ואינה מהססת לתקוף כל איום שמתקרב אל טריטוריית הקן שלה.
לעיתים קרובות אנשים מתבלבלים בין נמלים אדומות מקומיות לבין הזן הפולש המסוכן. נמלים רגילות ינסו לרוב להימלט כאשר דורכים בקרבתן או מפריעים למסלול הליכתן. לעומתן נמלת האש פועלת ככוח צבאי מאורגן. ברגע שמופעלת ויברציה קלה על פני הקרקע למשל כף רגל שדורכת על הדשא מאות פועלות פורצות החוצה ומתחילות לטפס במהירות על הגורם המפריע. הן נושכות את העור בעזרת הלסתות שלהן כדי להתייצב ומיד לאחר מכן מחדירות את העוקץ הממוקם בקצה הבטן.
אם נתקלתם בהתנהגות תוקפנית כזו בשילוב המראה האדמדם הקטן חובה לפנות מיד לגורם מקצועי. במקרים כאלה מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו של מדביר מוסמך שיוכל לספק פתרון שורשי ולא רק הקלה זמנית.
השם נמלת אש לא ניתן לה במקרה. העקיצה שלה מלווה בתחושת צריבה עזה המזכירה כוויית אש. הארס המוחדר לעור מכיל תרכובות של חומרים אלקלואידים הרעילים לרקמות ולמערכת העצבים המקומית. מיד לאחר העקיצה מופיע אודם מקומי כאב חד ותחושת גירוד אינטנסיבית שלרוב נמשכת מספר ימים.
לאחר מספר שעות ולעיתים עד יממה מהעקיצה מתפתחת במקום שלפוחית קטנה ומוגלתית. חשוב מאוד לא לפוצץ או לגרד את השלפוחיות הללו מכיוון שפעולה כזו עלולה להוביל לזיהום חיידקי משני הדורש התערבות רפואית וטיפול אנטיביוטי. הסכנה גדולה במיוחד אצל ילדים קטנים הנוטים לשחק בגינה או בבריכות מתנפחות על הדשא ואינם מודעים לצורך להימנע מגירוד הפצעים.
מעבר לכאב ולחוסר הנוחות הסכנה האמיתית טמונה באפשרות לתגובה אלרגית מערכתית. אצל אחוז מסוים באוכלוסייה עקיצות מרובות או אפילו עקיצה בודדת יכולות לעורר תגובה חיסונית קיצונית. תסמינים המעידים על מצב חירום רפואי כוללים נפיחות משמעותית מעבר לאזור העקיצה, קושי בנשימה, סחרחורות, בחילות ונפיחות באזור הפנים או הגרון. מצב זה מוכר ברפואה בשם אנפילקסיס ומחייב פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי דחוף. נוכחות של חרקים אלו בקרבת הבית מהווה למעשה פצצת זמן בריאותית שאין להשלים עמה.
כדי לבצע הדברה מוצלחת יש להבין היכן המזיק הזה בוחר להתגורר. נמלי האש מעדיפות קרקעות לחות ומוצלות ולכן הגינה הפרטית שלכם היא יעד מועדף עבורן. הן אינן נוטות לבנות תלוליות עפר ענקיות וגבוהות כפי שעושות נמלים באזורים מדבריים אלא מקימות את הקינים שלהן בצורה מוסווית יותר.
הקינים ממוקמים לרוב תחת אבני מדרך בשבילי הגינה, בתוך ארונות השקיה ותקשורת, מסביב לבסיסי עצים, בעציצים ואדניות, ובחיבורים שבין הדשא לחומת הבטון. לאחר גשמים חזקים או השקיה מרובה ניתן לראות לעיתים הצטברות של עפר תחוח ודק דמוי אבקה על פני הקרקע המעיד על פתח כניסה לקן פעיל. תושבים רבים המחפשים פתרונות של הדברה שרון או באזורים לחים וחקלאיים אחרים מגלים פעמים רבות שחצרות בתיהם רוחשות בקינים מוסווים אלו שרק ממתינים לרגל יחפה שתדרוך מעליהם.
הדברת הזן הזה שונה לחלוטין מהדברת מזיקים רגילים. שימוש בחומרי ריסוס ביתיים הנקנים ברשתות השיווק עשוי להיראות כמו פתרון זול ומהיר אך בפועל הוא מייצר נזק עצום. הריסוס הורג רק את הפועלות הנמצאות על פני השטח באותו הרגע בזמן שהמלכה ושאר האוכלוסייה מוגנים בעומק האדמה. גרוע מכך הריסוס יוצר סטרס על הקן מה שמעודד את המלכה להתפצל ולהקים קינים חדשים במספר מוקדים שונים ברחבי הגינה מצב המכונה פיצול מושבות.
השיטה המדעית והיעילה ביותר לחיסול מוחלט של מושבות אלו מבוססת על פיזור פיתיונות גרגריים. גרגירים אלו עשויים מחומרים המושכים את החרק בדרך כלל על בסיס שומני בשילוב עם חומר הדברה הפועל בהשהיה. המדביר מפזר את הפיתיון ברחבי הגינה בדגש על אזורי הפעילות. הפועלות מוצאות את המזון המפתה ונושאות אותו אל הקן.
היות והחומר פועל באיטיות הפועלות מספיקות להאכיל את הזחלים וחשוב מכל את המלכה. ברגע שהמלכה מורעלת ומפסיקה להטיל ביצים הקן כולו קורס בתוך ימים ספורים עד שבועיים. שיטה זו נחשבת לבטוחה יותר לסביבה כיוון שהיא אינה מצריכה פיזור כמויות אדירות של חומרי ריסוס באוויר.
כדי לעשות סדר בגישות הטיפול השונות הכנו עבורכם טבלה המסכמת את ההבדלים המהותיים בין הטכניקות השונות הקיימות כיום בשוק המקצועי.
| קריטריון | פיזור פיתיונות (השיטה המומלצת) | ריסוס נוזלי על פני השטח | הזרקה ישירה לקן |
|---|---|---|---|
| מטרת הטיפול | חיסול המלכה וקריסת הקן מהשורש | הורדת עומס מיידית בשטח חיצון | השמדת קן ספציפי וגלוי בלבד |
| רמת היעילות | גבוהה מאוד לטווח ארוך | נמוכה התופעה תחזור מהר | בינונית תלוי ביכולת איתור מדויק |
| סיכון לפיצול הקן | אין סיכון התהליך שקט וטבעי | סיכון גבוה מאוד | סיכון בינוני אם הטיפול חלקי |
| בטיחות סביבתית | ידידותי ובטוח לבעלי חיים בסביבה | דורך הרחקת ילדים וחיות מהשטח | ממוקד אך מחייב זהירות באזור הרטוב |
הדברה מקצועית אכן תפתור את הבעיה הקיימת אך מכיוון שמדובר בחרק פולש הנמצא בסביבה הכללית יש לנקוט במספר צעדים כדי להקטין את הסיכוי שיחזרו להקים קינים בחצר שלכם. תמיד כדאי לבחור צוות של מדבירים מומלצים שגם ידריכו אתכם לגבי פעולות מניעה נכונות.
נוכחות של קינים בחצר אינה גזירת גורל אך היא בהחלט דורשת התייחסות רצינית ופעולה מקצועית. שילוב בין איתור מוקדם זיהוי ודאי ושימוש מבוקר בפיתיונות ייעודיים הוא המפתח להצלחה. אל תשלימו עם מציאות שבה אתם חוששים ללכת יחפים על הדשא או לתת לילדים לשחק בחוץ. טיפול מהיר ומקצועי יעצור את התפשטות המושבה ויבטיח ששטח הבית והחצר יחזרו להיות אזור בטוח, נעים ונקי ממטרדים עוקצניים.
