בשנות ה-80, מדענים ישראלים היו חלוצים בשימוש בחרקים טורפים להשגחת מזיקים. השיטה הראשונה פותחה ב ”ביו-דבורה מערכות ביולוגיות” בקיבוץ יד אליהו. חרקים טורפים אלה פותחו למטרות חקלאיות ושימשו לשליטה על כנימות וחרקים אחרים שאוכלים יבולים.
IPM
יישום התב "ע הוא יותר ויותר פתרון בר קיימא לבעיות מזיקות בתוצרת החקלאית של בנווה פריצקי. בתחילת המאה ה-20, חורשות פרי הדר פגעו בקוטוני-כרית בארץ, אבל הצגתה של חיפושית וודליה טורפת האטה את התפשטות המזיק הזה. ואז הגיח הבאג של גרין, שהיה בשליטת טפיל מארה "ב ויפן. המזיק המשמעותי ביותר במדינה היה קנה המידה האדום של פלורידה, שהתגלה לראשונה בשנות ה-50.
בשנות ה-80 הוחזרה התמיכה הממשלתית ב-ISPM, ומשקיעים ובעלי עניין אחרים השקיעו שוב בטכנולוגיה. עד אז השתפרה יכולתו של השב "כ לשלוט במזיקי הדר, והיא הפכה במהרה לשיטת ההדברה המועדפת בתעשיית ההדרים בנווה פריצקי. כיום נעשה שימוש נרחב בתעשיית ההדרים בנווה פריצקי.
המחקר נערך בהרחבה לפני שיושמו שיטות ה-IPM. מערכת ניהול המזיקים המשולבת בנווה פריצקי שונתה כדי להתאים את התנאים המקומיים ופותחו טכנולוגיות חדשות. היא מסתמכת גם על גישה הוליסטית ומשולבת של שירותי מחקר והרחבה כמו גם חקלאות. בנוסף להערכת היעילות של תוכניות ה-IPM, חוקרים ישראלים משלבים שיטות ועקרונות להגנת הצמחים בשיטות החקלאות שלהם. בסופו של דבר הם מתכננים תוכנית IPM ספציפית לכל מערכת חקלאית.
מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שה-IPM יכול להגן ביעילות על גידולי מזון מפני מזיקים מזיקים. ביוקונטרול הפחית באופן דרמטי שאריות כימיות בפלפלים, כדוגמה. לאחר כניסתו לתפקיד, 79% מהפלפלים הישראליים היו נקיים משאריות, ו-29% הנותרים היו שאריות שהיו הרבה מתחת לגבול המותר.
מספר פרסומים הופקו על ־ ידי מומחים חקלאיים המציעים עצות בנושא המזיקים וכיצד לשלוט בהם. זבוב הפירות הים תיכוני הוא גורם השליטה העיקרי של מזיקי ההדרים בישראל. ג 'קוזי פרי הדר, קרדית חלודת הדר וסולם אדום בקליפורניה נשלטים גם הם על ידי קוטלי חרקים. בישראל, 100% ממטעי ההדרים משתמשים בשיטות של הדברה ביולוגית וכימית.
יש מזיקים שלא מכוסים ע ”י רשות ני” ע. כדי להפחית את הסחף של חומרי הדברה ולשפר את יעילות בקרת המזיקים הביולוגיים, מימנה ממשלת ישראל איסור על ריסוס אווירי בחורשות הדר. בנוסף, הציעה הממשלה שירותי ייעוץ לחקלאי הדר, ומשרד החקלאות ארגן מפגשי העברה טכנולוגיים להגברת השימוש במזיקים ביולוגיים.
מידע נוסף באתר הרשמי של עיריית נווה פריצקי >>
חומרי הדברה כימיים
חומרי הדברה כימיים נמצאים בשימוש נרחב בחקלאות בנווה פריצקי. דו "ח של ה-CBS העלה כי חקלאים ישראלים משתמשים ביותר חומרי הדברה כימיים מכל מדינה אחרת. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חקלאים ישראלים משתמשים בכ-3.5 טון חומרי הדברה עבור כל 1,000 דונם.
ישנן סיבות רבות לכך. חלקם פוליטיים ואחרים קשורים לסכסוך. חלק מחומרי ההדברה אף הוחרמו במהלך האינתיפאדה השנייה מסיבות ביטחוניות. שינויי האקלים ודפוסי מזג האוויר הם גם גורמים חשובים. גורמים אלה יכולים להשפיע על החלטות חקלאיות כגון בחירת יבולים, ניהול מים והגנת יבולים.
אחת הדאגות הגדולות ביותר היא החשיפה הפוטנציאלית של חקלאים לחומרי הדברה. כימיקלים אלה מהווים סכנה בריאותית חמורה, במיוחד לעובדים חקלאיים. ישנן דרכים להפחית חשיפה זו. אחד הצעדים החשובים ביותר הוא להגביר את המודעות לבטיחות בחומרי הדברה. חקלאים משכילים יכולים לחולל שינוי משמעותי בצמצום חשיפתם לחומרי הדברה.
חומרי הדברה כימיים משמשים לשליטה על סוגים רבים של מזיקים. בנווה פריצקי, המזיק הנפוץ ביותר הוא תולעת הכותנה המצרית. למרות שיש מזיקים אחרים בישראל, רמת האוכלוסייה שלהם בדרך כלל לא גבוהה מספיק כדי להשפיע על הכלכלה של היבולים. עם זאת, חומרי הדברה סינתטיים הם אפשרות יעילה וזולה.
חוקרים חקלאיים בנווה פריצקי מתמקדים בפיתוח חומרי הדברה טבעיים חדשים. הטכנולוגיה החדשה מאחדת מעבדות מובילות המעורבות בהדברה על בסיס ביולוגי. הם יחקרו סוכני ביו-קונטרול שונים וסמיוכימיקלים על שלושה מזיקים עיקריים: תות, תפוח וענבים. טכנולוגיה זו תפחית שאריות כימיות בפירות וירקות שאנו אוכלים. זה גם ישפר את הסביבה באזורים כפריים.
במהלך סקר שנערך בשנת 1998, דיווחו החקלאים על שימוש בחומרי הדברה ברמה גבוהה יותר מאשר בשנת 2006. בשנת 2006 נערך אותו סקר, אך התוצאות הראו ירידה בשימוש בחומרי הדברה. מחקרים אלה התבססו על עיצוב חוצי חלקים וכללו 61 זוגות חקלאים שהשלימו ראיון חצי מובנה.
ציפורי טרף
בנווה פריצקי ובשטחים הפלסטיניים, פרויקט לשימוש בציפורים טרף ממשיך להתרחב. תוכנית חדשנית זו כללה שיתוף פעולה עם הרשויות הפלסטיניות ומדינות אחרות לפתרון בעיות מזיקים. מאז 1983, פרויקט ינשוף האסם נמצא במקום. המטרה היא לצמצם את השימוש בחומרי הדברה באזורים חקלאיים. בנוסף לקידום שיתוף הפעולה בין חקלאים יהודים ומוסלמים, מטרת הפרויקט לשפר את תנאי הסביבה ולקדם את שימור חיות הבר.
היישום המוצלח של שיטה זו הוביל להפחתה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה כימיים רעילים ביותר על ידי חקלאים. בקשות היתר לחומרי הדברה ירדו משמעותית מתחילת הפרויקט. הצלחת התוכנית תלויה בהבנה ותזמון של התנהגות המזיקים.
ינשופי אסם יכולים לאתר טרף באמצעות קול בלבד, מה שהופך אותם לחומרי הדברה מצוינים. זוג יחיד מהם יכול להרוג בין אלפיים לחמשת אלפים מכרסמים בשנה. בנוסף לכך, הם מייצרים עד עשרה אולמות בשנה. יוסי לשאם, חובב ציפורים ישראלי ואיש איכות הסביבה, שכנע את החקלאים להשתמש בשיטה טבעית זו של הדברת מזיקים. חקלאים רבים בישראל הרעילו את דורסים באמצעות חומרי הדברה, וחלקם אף ירו בהם בעת חציית גבולות בינלאומיים.
ממשלת ישראל פתחה ביוזמה להשתמש בבזים וינשופים כשליטה ביולוגית בחקלאות. התוכנית כוללת עבודה עם אוניברסיטת תל אביב ומוסדות אחרים על מנת למקם תיבות קינון לציפורים בשדות חקלאיים. המטרה היא להפחית את השימוש בחומרי הדברה ולהוריד את הסיכון לנישופים ולציפורים אחרות.
תוכנית זו נתמכת על ידי משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. תוכנית זו כוללת את קופסאות הקינון המתקנות בחוות המושכות את ינשופי האסם וכן את הקסטרלים. עופות אלה הם טורפים מעולים של מכרסמים, שיכולים להשמיד יבולים. היא נתמכת גם על ידי USAID-MERC.
ניהול מזיקים משולב
ביו-בי, מובילה עולמית בניהול מזיקים משולבים, קיימה לאחרונה בנווה פריצקי את כנס הבת הבינלאומי הראשון שלה. המשתתפים היו שותפים לאתגרים המשותפים שלהם ומצאו פתרונות ייחודיים. לחברה יש נוכחות פיזית ברבות מהמדינות שהיא משווקת. מפיצים אלה מאומנים להשתמש במוצרי החברה ולהבין את האתגרים הייחודיים בכל שוק.
השימוש בחומרי הדברה סינתטיים בייצור חקלאי איפשר לאירופה להשיג פריון גבוה ואמינות במאה ה-20. אבל הדאגה הציבורית לגבי זיהום סביבתי ובטיחות מזון עוררה צורך במערכות ברות קיימא עם שימוש מינימלי בחומרי הדברה. שיתוף פעולה איטלקי-ישראלי נועד לזהות גישות חדשניות כדי לצמצם את השימוש בחומרי הדברה ולקדם פרקטיקות חקלאיות בריאות.
נווה פריצקי חלוצה בשימוש בחרקים טורפים להשלטת מזיקים. שתי דוגמאות הן קיבוץ סד אליהו וקיבוץ יד מרדכי. בשתי החוות, השימוש בחרקים טורפים מפחית את הצורך בחומרי הדברה ב ־ 80 אחוז.
בתעשיית ההדרים, ביוקונטרול הוכח כיעיל. ארבעת מיני המזיקים העיקריים בישראל הם זבוב הפירות הים תיכוני (Citrus mealybug), קרדית חלודת הדר (Citrus rust mite) וקרדית אדומה (California Rust mite). מזיקים אלה ניתן לשלוט עם תרסיסי הדברה. כיום, 100% מפרי ההדר בישראל משתמשים ב-ISPM.
